עודכן בתאריך: 30/08/2026

בביטוח מנהלים המילה ניוד מכסה שני הליכים שונים לגמרי, ומי שלא מפריד ביניהם מקבל תשובות סותרות מכל מי שהוא שואל. הראשון הוא הניוד הרגיל, שמוסדר בתקנות משנת 2008 ומעביר את היתרה הצבורה לכל מוצר פנסיוני שמשלם קצבה, בתוך עשרה ימי עסקים. השני הוא מסלול ייעודי שנקבע בחוזר ביטוח 2016-1-12 ומעתיק את מקדם הקצבה המובטח לפוליסה החדשה, בתמורה לתשלום נפרד. הטבלה שבראש המאמר מעמידה את שניהם זה מול זה: מה עובר איתכם בכל אחד מהם ומה נשאר בפוליסה הוותיקה.

ההליך, לוחות הזמנים, המגבלות והאחריות הביטוחית מבוססים על תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008. מסלול הניוד ששומר על מקדם הקצבה המובטח מבוסס על חוזר ביטוח 2016-1-12 של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מ-31 באוגוסט 2016, שהחליף חוזר קודם מ-6 בדצמבר 2015. התנאי לשמירת המקדם המובטח מבוסס על ערך כל-זכות המקושר בגוף המאמר. נתוני דמי הניהול המוצהרים מבוססים על ביטוח נט שמזין את דף השוואת ביטוחי המנהלים. מה שחל עליכם אישית נקבע בפוליסה שברשותכם. נכון לאוגוסט 2026.

שני דברים שונים שנקראים ניוד

המילה ניוד מכסה בביטוח מנהלים שני הליכים נפרדים, ורוב הבלבול בנושא מתחיל שם. לשניהם אותה תוצאה טכנית, כסף שעובר מגוף מנהל אחד לאחר, ולשניהם משמעות שונה לגמרי לגבי מה שקורה למקדם הקצבה שבחוזה.

הניוד הרגיל: הכסף עובר, התנאים לא

ההליך מוסדר בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008. הן חלות על כל החיסכון הפנסיוני, והן קובעות שהעברת כספים בין קופות תתבצע ישירות בין הגופים המנהלים ולא באמצעות העמית. כלומר אין כאן משיכה והפקדה מחדש, והכסף אינו עובר דרך חשבון הבנק שלכם.

מה שהתקנות אינן עושות הוא להעביר את תנאי החוזה. הן עוסקות בכסף, ולא בהבטחות שנקבעו מול החברה הקודמת. מקדם המרה לקצבה מנסח את התנאי לשמירת המקדם המובטח כהמשך באותו ביטוח ברציפות עד הפרישה, וניוד רגיל הוא בדיוק הפסקה של הרציפות הזו.

הרשימה המלאה של מה שמפקיע הבטחת מקדם נמצאת במה עלול להפקיע מקדם מובטח, והצד השני של אותה שאלה, מה שווה מה שיש בפוליסה הוותיקה, נמצא במה שווה כסף בפוליסה הוותיקה.

המסלול ששומר על המקדם המובטח

ב-6 בדצמבר 2015 פרסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר חוזר שאפשר לראשונה מעבר בין פוליסות ביטוח מנהלים בלי לאבד את מקדם הקצבה המובטח. החוזר ההוא בוטל והוחלף בחוזר ביטוח 2016-1-12, שיווק פוליסות ביטוח חיים הכוללות מקדמי קצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים, שפורסם ב-31 באוגוסט 2016 ונושא את אותו שם. זהו הנוסח שעליו מבוסס כל מה שכתוב כאן על המסלול הזה.

מה שהחוזר מתיר: חברת ביטוח רשאית לשווק פוליסה עם מקדמי הבטחת תוחלת חיים למי שמחזיק פוליסה כזו שנרכשה עד 31 בדצמבר 2013, או פוליסה שכבר נוידה לפי החוזר, ומבקש להעביר אליה את כלל הכספים שבאותה פוליסה. שימו לב לשלוש מילים בתוך המשפט: רשאית, כלומר החוזר אינו מחייב אף חברה להציע את זה; פוליסה, כלומר היעד הוא ביטוח מנהלים אחר ולא קרן פנסיה; וכלל הכספים, כלומר במסלול הזה אין ניוד חלקי.

ושינוי בתוך הפוליסה אינו ניוד

החלפת מסלול השקעה, שינוי סכום ההפקדה, עדכון מוטבים או ויתור על כיסוי נעשים בתוך אותה פוליסה ואצל אותה חברה, ולכן הם אינם העברה לפי התקנות. ההבחנה הזו חשובה מפני שהיא מפרידה בין פעולות שברוב המקרים אינן נוגעות בהבטחות שבחוזה לבין פעולה שבוודאות מסיימת אותן. הפירוט: שינוי אינו ניוד, וההבדל משנה. ומה שכן ניתן לשנות בפוליסה בלי לצאת ממנה: מה כבר נקבע בהנפקה ואי אפשר לשנות.

מקרה גבול שכדאי להכיר: החלפת מסלול השקעה נראית כמו הפעולה הבטוחה מכולן, ובחלק מהפוליסות המקדם המובטח צמוד דווקא למסלול. איך המעבר בין מסלולים עובד בפועל: איך עוברים ממסלול השקעה שהועברתי אליו אוטומטית.

לאן מותר לנייד מפוליסת ביטוח מנהלים

לפני שמדברים על כדאיות, יש שאלה פשוטה יותר: לאן בכלל אפשר. התקנות מגדירות את זה לפי סוג הקופה ולא לפי שם המוצר, וביטוח מנהלים הוא קופת גמל לקצבה.

היעדים שפתוחים

מפוליסת ביטוח מנהלים אפשר לעבור לקופת גמל לקצבה: פוליסת ביטוח מנהלים אחרת, קרן פנסיה, או קופת גמל משלמת לקצבה. אלה שלושת היעדים, וכולם מוצרים שמשלמים קצבה חודשית.

מי ששוקל קרן פנסיה כיעד ימצא את דמי הניהול והתשואות בפועל בהשוואת קרנות פנסיה, ואת ההשוואה המספרית בין שני המוצרים בביטוח מנהלים או קרן פנסיה. ההשוואה הזו נכונה למי שבוחר היום מאפס; למי שכבר מחזיק פוליסה ותיקה זו שאלה אחרת, והיא נדונה בהאם כדאי לעבור ממה שכבר יש לי.

ולאן אי אפשר

לא לקרן השתלמות ולא לקופת גמל להשקעה. התקנות מונות את המקרים שבהם ניתן להעביר כספים לקופת גמל שאינה קופת גמל לקצבה, וכולם מעברים בין מוצרים מאותו סוג. ביטוח מנהלים אינו מופיע שם כמקור.

הכלל שמאחורי זה עקבי לאורך כל החיסכון הפנסיוני: כסף שיועד לקצבה נשאר מיועד לקצבה. גם פוליסת חיסכון אינה יעד ניוד מפוליסת מנהלים, אף שהיא מוצר של אותן חברות, מפני שהיא חיסכון שאינו פנסיוני.

שתי המגבלות מול קרן פנסיה מקיפה

הראשונה חוסמת לגמרי: התקנות אוסרות להעביר לקרן חדשה מקיפה כספים מקופת גמל שאינה קרן מקיפה, כאשר העמית ממשיך להיות עמית פעיל בקופה המעבירה. זהו המקור לכך שניוד חלקי מפוליסה פעילה לקרן פנסיה מקיפה אינו אפשרי.

השנייה מגבילה את הסכום. הסכום שניתן להעביר לקרן מקיפה מקופה שאינה מקיפה מוגבל לתקרת ההפקדה החודשית המרבית לאותה קרן במועד המעבר, כפול מספר החודשים שחלפו ממועד התשלום הראשון לקופה המעבירה, ובניכוי מה שכבר נצבר בקרן מקיפה באותם חודשים. בפוליסה ותיקה עם צבירה גדולה זה אומר שחלק מהכסף פשוט לא ייכנס לשם.

מה עובר איתכם ומה נשאר מאחור

זו השאלה שכל ההחלטה תלויה בה, והתשובה עליה קצרה: עובר הכסף, ולא עוברות ההבטחות. שלושת הסעיפים הבאים מפרקים אותה.

היתרה הצבורה, ולפעמים בניכוי

הכסף עובר, וזה החלק הפשוט. מה שפחות ידוע יושב בהגדרה עצמה: התקנות מגדירות יתרה צבורה, ולגבי קופה מעבירה שהיא קופת ביטוח שלפי תנאיה יש להפחית סכומים בשל משיכה או העברה, היתרה היא בניכוי אותו סכום. התקנות מוסיפות שהמבטח רשאי שלא לנכות אותו, כולו או חלקו.

במילים פשוטות: ייתכן שבפוליסה שלכם קבועה הפחתה בעת העברה, וייתכן שאין. זה נקבע בתנאי הפוליסה, ולכן זו שאלה לחברה המנהלת ולא שאלה שאפשר לענות עליה מכלי השוואה. שווה לשאול אותה לפני שמגישים בקשה, ובכתב.

המקדם ותקופת הבטחת הקצבה

שתי תכונות נפרדות, ושתיהן נקבעו בחוזה במועד ההנפקה. מקדם הקצבה הוא המספר שמחלקים בו את הצבירה כדי לקבל קצבה חודשית, ותקופת הבטחת הקצבה היא מספר הקצבאות המינימלי שישולם גם אם הפורש נפטר מוקדם. ההסבר המלא לשתיהן: מקדם קצבה והבטחת קצבה בביטוח מנהלים ותקופת הבטחת הקצבה.

בניוד רגיל שתיהן נשארות מאחור, ומה שיחול הוא התנאים של המוצר החדש. בפוליסות שהונפקו מ-1 בינואר 2013 ואילך אין ברובן המכריע הבטחת מקדם, ולכן למי שמחזיק פוליסה כזו השאלה נראית אחרת לגמרי: 1 בינואר 2013: סוף המקדם המובטח בפוליסות חדשות.

הכיסויים והחיתום שנקבע בגיל אחר

הכיסויים בפוליסה הוותיקה נקבעו לפי הגיל ומצב הבריאות שהיו במועד ההצטרפות. כיסוי ביעד החדש נבחן לפי הגיל ומצב הבריאות של היום, וזו הנקודה שאי אפשר לתקן בדיעבד: מה שאי אפשר לקנות היום בשום מחיר.

בהעברה חלקית התקנות מסדירות את מה שנשאר. הכיסוי לסיכוני מוות שממשיך בפוליסה הוותיקה יקטן לפי החלק היחסי של היתרה שנשארה בה, בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם ובלא תקופת אכשרה. הכיסוי לסיכוני נכות ממשיך גם הוא בלא בחינה רפואית מחודשת, אך דמי הביטוח עליו יהיו אלה הנהוגים במועד ההעברה לכלל המבוטחים בפוליסה בעלת מאפיינים דומים, ולא בהכרח אלה ששילמתם עד היום.

ומגבלה שמלווה את כל האשכול: בפוליסה ותיקה הפרמיה אינה ניתנת להפרדה בין רכיב הביטוח לרכיב החיסכון, ולכן אי אפשר לדעת כמה בדיוק עולה הכיסוי שאתם עומדים להחליף. ההסבר: למה אי אפשר לדעת כמה עולה לכם הכיסוי.

שני מסלולי הניוד זה לצד זה

הטבלה שבראש המאמר, וכאן במלואה, מסכמת את שלושת הסעיפים שמעליה ומעמידה את שני ההליכים זה מול זה.

מקורות: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008, וחוזר ביטוח 2016-1-12 של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון מ-31 באוגוסט 2016. מה שחל על הפוליסה שברשותכם נקבע בפוליסה עצמה ובנוהלי החברה המנהלת. נכון לאוגוסט 2026.

מסלול המקדם המובטח, לעומק

זה החלק שבגללו לדף הזה יש שם משלו. המסלול קיים ברגולציה מאז 2015, הוא מפורט לפרטי פרטים, ומעט מאוד נכתב עליו במונחים שמישהו שאינו סוכן ביטוח יכול לעבוד איתם.

התנאים שהחוזר קובע

מקדמי הבטחת תוחלת החיים בפוליסה החדשה יהיו זהים למקדמים שבמסלול קצבה ברירת המחדל שבפוליסה הקיימת. החוזר לא מסתפק בכך ומפרט: המקדמים יכללו את מלוא התנאים הקיימים, ובכללם טבלת המקדמים והנוסחה להתאמת המקדם לפי מועד הפרישה, ושיעור הריבית התחשיבית המגולמת במקדמים יהיה זהה לשיעור שבפוליסה הקיימת.

סכומי ההפקדה יהיו זהים לאלה שבפוליסה הקיימת. אפשרות להגדיל אותם קיימת בשלושה מקרים בלבד: הצמדה למדד אובייקטיבי שנקבע בפוליסה המקורית, הגדלה אצל שכיר בעקבות גידול בשכר או בשיעורי ההפקדה לפי הסכם, והגדלה אצל עצמאי בעקבות גידול בהכנסה החייבת.

דמי הניהול מהיתרה הצבורה בפוליסה החדשה לא יעלו על השיעור שקבוע בתנאי הפוליסה הקיימת, מיום הניוד ועד למועד קבלת הקצבה, ואותו כלל חל על דמי הניהול מההפקדה השוטפת. ובמקרה שבו המקדמים בפוליסה הקיימת מגלמים שיעור דמי ניהול הגבוה מהמותר, המקדמים בפוליסה החדשה מותאמים לשיעור המרבי.

ולבסוף התנאי שאין ממנו חזרה: הפוליסה הקיימת מבוטלת מיד לאחר ביצוע הניוד, ומלוא הכספים שבה עוברים לפוליסה החדשה.

נספח אריכות ימים והפרמיה הדינמית

המקדמים אינם מוצמדים לפוליסה החדשה כחלק מתנאיה הרגילים, אלא באמצעות רכיב נפרד שנקרא נספח כיסוי ביטוחי לאריכות ימים. ההפרדה הזו אינה טכנית, והיא כל הרעיון: הנספח מתומחר בנפרד משאר תנאי הפוליסה.

הפרמיה המשולמת בפועל בעד הנספח היא דינמית, כלומר שיעורה מותאם לשינויים בסיכון התארכות תוחלת החיים לפי נוסחאות שנקבעו בחוזר. על כל 10,000 ש"ח שנצברו בפוליסה, חלק מהם ילך מכאן ואילך לרכיב שקיים אך ורק כדי לשמור על המקדם.

מה שהחוזר מחייב לצדו הוא שקיפות. דף פרטי הביטוח כולל גילוי לשיעורי הפרמיה המרביים שניתן לגבות בעד הנספח, וגם לשיעורים בפועל ולסכומם. על כל עדכון בפרמיה נשלחת הודעה במסמך נפרד, והעלאה נכנסת לתוקף רק בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחה ההודעה או במועד שצוין בה, לפי המאוחר. הנספח מצורף לפוליסה החדשה רק אחרי שהושלם ניוד כלל הכספים.

למה החיסכון בדמי הניהול הוא שממן את הנספח

זו הנקודה שהופכת את המסלול למובן. הפרמיה המרבית בנספח נגזרת בנוסחת החוזר מהפער בין דמי הניהול מהצבירה בפוליסה הקיימת לבין דמי הניהול מהצבירה בפוליסה החדשה. כלומר הרגולציה בנתה את המחיר המרבי של שמירת המקדם מתוך מה שנחסך בדמי הניהול.

ולכך נוסף רכיב אחד: בפוליסה קיימת ששווקה לפני 1 בינואר 2004, שכוללת דמי ניהול משתנים, הנוסחה רואה את הרכיב המשתנה כדמי ניהול מהיתרה הצבורה בשיעור של 0.5%. 0.5% הוא קונבנציה בנוסחה ולא מדידה של מה שהרכיב הזה באמת עולה. הרכיב עצמו הוא 15% מהרווח הריאלי, עם קיזוז הפסדים, ויש שנים שבהן הוא אינו נגבה כלל: למה לא גבו מכם דמי ניהול משתנים.

הטבלה שלמטה מחשבת לכל פוליסה זכאית מה העלות בפועל, מהתשואות החודשיות שלה בחלון של חמש שנים. זה המספר שהנוסחה מתמחרת ב-0.5%, וזו גם הסיבה ששווה להחזיק אותו ביד לפני שמשווים הצעות.

ולמה אין לזה מספר יחיד, ולמה אותה פוליסה מציגה עלות שונה בחלון של שנה, שלוש וחמש: למה המספר משתנה לפי החלון שבוחרים. הרקע המלא על מבנה דמי הניהול לפי דור הפוליסה: דמי הניהול האמיתיים בביטוח מנהלים ותיק.

איפה רואים את טבלאות המקדמים

החוזר מטיל על כל חברת ביטוח חובת פרסום שלא רבים מודעים לה. כל חברה מציגה באתר שלה, במקום נגיש ותחת הכותרת "ניוד פוליסות - מקדמי קצבה", את מקדמי הבטחת תוחלת החיים בכל תכנית ששיווקה החל משנת 2001.

מה שמופיע שם לכל מסלול קצבה: טבלת המקדמים, הנוסחה להתאמת המקדם לפי מועד הפרישה, שיעור הריבית התחשיבית ושיעור דמי הניהול המגולמים במקדם. הטבלה מוצגת לכל גיל מ-60 עד 80, והמקדמים מוצגים כמקדמי חלוקה, כלומר המספר שמחלקים בו את הצבירה כדי לקבל קצבה חודשית.

ומה שזה לא נותן: זו טבלה לתכנית ולא המקדם האישי שלכם. כדי לקרוא בה צריך לדעת לאיזו תכנית ולאיזה מסלול קצבה אתם משתייכים, וזה כתוב בחוזה הפוליסה. איפה בדיוק לחפש: איך מוצאים את המקדם שלכם, ומה מופיע על כך בדוח השנתי: שדה מקדם הקצבה בדוח השנתי.

ועוד חובה שהחוזר קובע ושווה להכיר: מסמך ההנמקה שנמסר אגב ניוד כזה חייב לכלול התייחסות מילולית ומספרית למשמעות הנספח ולעלותו הצפויה תחת תרחישים שונים של שינויים בתוחלת החיים, וגם התייחסות לכל מסלולי הקצבה שבפוליסה החדשה מול אלה שבקיימת, בדגש על מסלולים עם הבטחת מקדם שקיימים אצלכם היום ולא ייכללו בחדשה. זו בדיוק השאלה שקל לפספס.

ההליך עצמו, בקצרה

ההליך זהה לזה של כל שאר החיסכון הפנסיוני, והוא מתואר צעד אחר צעד בתהליך ניוד מוצרים. כאן רק מה שנוגע במיוחד לפוליסת ביטוח מנהלים.

לוחות הזמנים

התקנות קובעות שהגוף המנהל של הקופה המעבירה יעביר את היתרה הצבורה, כולה או חלקה, בתוך עשרה ימי עסקים מהיום שבו הועברה אליו בקשת העברה מפורטת, חתומה ומלאה. הממונה רשאי, במקרים מיוחדים, לאשר דחייה של עד עשרים ימי עסקים נוספים.

עשרת הימים נמדדים מרגע שהבקשה המלאה כבר בידי החברה. איתור חוזה הפוליסה, בירור התנאים שמעליהם מחליטים ואיסוף המסמכים לוקחים בדרך כלל יותר מזה. מי שאינו בטוח אילו מוצרים בכלל רשומים על שמו יתחיל באיפה הכסף שלי - הכל על מסלקה פנסיונית.

אם ההעברה מתאחרת, התקנות מטילות על הקופה המעבירה לשלם ריבית פיגורים מתוך דמי הניהול שהיא גובה, ובלי לגרוע מחובתה לזקוף לחשבון החוסך את תשואת הקופה בתקופת האיחור. גם חלון החרטה מתואר במאמר הכללי: אפשר להתחרט ולבטל את הניוד.

מי אחראי לכיסוי הביטוחי בין הבקשה להעברה

זו השאלה ששואלים אחרי שהבקשה כבר הוגשה, וכדאי לשאול אותה לפני. התקנות מחלקות את האחריות סביב מועד שנקרא המועד הקובע: הקופה המעבירה אחראית לתשלום לפי הכיסויים שבה בשל מקרה ביטוח שאירע לפני המועד הקובע, והקופה המקבלת אחראית למקרה שאירע במועד הזה או אחריו.

מהו המועד הקובע: לגבי עמית פעיל, היום שבו הופקדו לראשונה כספים בקופה המקבלת, אך לא לפני מועד קבלת הבקשה; ולגבי מי שהודיע שלא יופקדו בשלו כספים, מועד ההודעה. לגבי עמית לא פעיל, מועד קבלת הבקשה. ואם הבקשה בוטלה, האחריות נשארת אצל הקופה המעבירה.

התקנות מוסיפות הגנה: אם הקופה המעבירה ניכתה תשלום בעד כיסוי לתקופה שמתחילה במועד הקובע שלא לפי הכללים, עליה להשיב אותו לחשבון בתוספת התשואה שהייתה משיגה עליו. מה שכל זה אינו פותר הוא שהכיסוי ביעד הוא כיסוי אחר, עם הגדרות אחרות. רשימת הבדיקה המלאה של מה לבדוק בצד הביטוחי: נושאים לבדיקה והתייחסות לפני ניוד.

מתי בכלל אי אפשר לנייד

התקנות מונות מצבים שבהם ההעברה חסומה, ובהם עיקול או שעבוד שנעשה כדין על החשבון בסכום מלוא היתרה הצבורה, יתרת חוב בשל הלוואה שטרם נפרעה במלואה, עמית שהחל לקבל קצבת זקנה המחושבת לפי מלוא יתרתו, עמית שהגיש בקשה לקצבת נכות כל עוד היא תלויה ועומדת, וקופה מקבלת שהיא קופת גמל סגורה.

גם כשההעברה עצמה אפשרית, חלק מהיתרה שמוטל עליו עיקול או שעבוד לא יועבר. הסקירה הכללית של המצבים האלה בכל סוגי החיסכון: ניוד מביטוח מנהלים.

מה לברר לפני שמגישים בקשה

כל מה שכתוב עד כאן הוא הכלל. מה שחל עליכם נקבע בפוליסה שברשותכם, ולכן השלב הזה אינו קריאה אלא בירור מול החברה המנהלת.

שש שאלות לחברה המנהלת, בכתב

1. האם קיימת בפוליסה הבטחת מקדם קצבה, מה גובה המקדם ומהי תקופת הבטחת הקצבה.
2. האם תנאי הפוליסה כוללים הפחתה מהיתרה הצבורה בעת העברה, ומה שיעורה.
3. אילו מסלולי קצבה עם הבטחת מקדם קיימים בפוליסה, ואילו מהם לא ייכללו בפוליסה שאליה אתם שוקלים לעבור.
4. מה שיעור הפרמיה בפועל ומה השיעור המרבי בנספח כיסוי ביטוחי לאריכות ימים, אם המעבר הוא במסלול הזה.
5. מה קורה לכיסויי הנכות והמוות במעבר, ובאילו דמי ביטוח.
6. האם קיים משהו שחוסם את ההעברה: עיקול, שעבוד, הלוואה שטרם נפרעה או בקשת קצבה תלויה ועומדת.

השאלה השלישית היא זו שנשכחת, והיא היחידה שמכסה מסלול קצבה עם הבטחה שקיים אצלכם היום ולא יעבור הלאה. את הדור של הפוליסה ואת דמי הניהול המדווחים אפשר לראות לבד בהשוואת ביטוחי מנהלים, ואת הרקע לזיהוי הדור בדורות פוליסות ביטוח המנהלים.

ושתי אפשרויות שאינן ניוד

הדף הזה עוסק בניוד, אבל הוא אחת מארבע אפשרויות ולא ברירת המחדל. שתיים מהן אינן כרוכות בהעברת כסף כלל: להמשיך כרגיל, ולהקפיא הפקדות ולהשאיר את הצבירה. השלישית היא ניוד חלקי, שהמגבלות עליה תוארו למעלה.

ההשוואה בין ארבעתן, כולל מה צריך לדעת כדי להכריע בכל אחת: מה לעשות עם ביטוח מנהלים ותיק. ואם השאלה שמטרידה אתכם היא דמי הניהול, שווה לקרוא גם את הצד השני: מתי דווקא כדאי להישאר בפוליסה היקרה.

ומה שנכון לכל אחת מהן: ביטוח מנהלים הוא חוזה אישי, ולכן אין תשובה שנכונה לכל מי שמחזיק את המוצר הזה. יש שאלה שכדאי לבדוק, והיא נבדקת מול החברה המנהלת ומול בעל רישיון פנסיוני לפני שמגישים טופס.

שאלות נפוצות

סיכום

ניוד מעביר כסף, ולא מעביר את מה שנקבע בחוזה. בפוליסת ביטוח מנהלים ותיקה זה אומר שמקדם הקצבה המובטח ותקופת הבטחת הקצבה נשארים מאחור, וזו הסיבה ששאלת הניוד רצינית יותר משאלת השינוי.

לצדו קיים מסלול נפרד, שנקבע בחוזר ביטוח 2016-1-12, שמעביר פוליסה לפוליסה ומעתיק אליה את המקדמים כמות שהם. הוא מחייב העברה של כלל הכספים, מבטל את הפוליסה הוותיקה מיד, ומצמיד את המקדם דרך נספח שמתומחר בנפרד בפרמיה דינמית.

מה שקובע אצלכם אינו כתוב כאן אלא בפוליסה: האם קיימת בה הבטחת מקדם, אילו מסלולי קצבה יש בה, והאם תנאיה כוללים הפחתה בעת העברה. אין כאן המלצה לנייד ואין המלצה להימנע, ויש שאלה שכדאי לבדוק לפני שחותמים.

הצעד הבא הוא לבקש מהחברה המנהלת את שש התשובות שלמעלה בכתב, לראות את הדור ואת דמי הניהול המדווחים בהשוואת ביטוחי מנהלים, ורק אז לשקול את המהלך מול בעל רישיון פנסיוני.